תוספות על נדרים פ״ז א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים פ״ז א:ט׳
9 מַתְנִי׳ אָמְרָה ״קֻוֽנָּם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת״, קִיֵּים לִתְאֵנִים — כּוּלּוֹ קַיָּים, הֵפֵר לִתְאֵנִים — אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר אַף לַעֲנָבִים. אָמְרָה ״קֻוֽנָּם תְּאֵנָה שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת וַעֲנָבָה שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת״ — הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנֵי נְדָרִים.
פירוש תוספות על נדרים פ״ז א:ט׳
9 קיים לחצאין קיים - דדרשינן בגמרא יקימנו יקים ממנו הפר ממנו הפר לחצאין אינו מופר כלל דהפרה במקצת לא הוי הפרה ואע"ג דאמר נדר שהותר מקצתו הותר כולו שאני בין הפרה להתרת חכם:
10 הרי אלו שני נדרים - אם קיים לענבים לא קיים לתאנים: